הרבה מאוד אנשים צריכים פידבקים חיוביים מהסביבה ואפילו מוכנים להשקיע מאמץ מרובה בשביל להשיג את הערכה והחיזוקים החיוביים, אך המתמודדים עם הפרעות נרקיסיסטיות לרוב יפגינו צורך מאוד משמעותי בצורה מאוד מופגנת בשביל לקבל התפעלות והאדרה מכל הסובבים אותם. כמו כן, הרבה פעמים מאופיינים המתמודדים עם בעיה זו בתחושה של ערך עצמי מאוד מופרזת אשר מתבטאת בהתנהגות מאוד יהירה או מתנשאת אפילו, קושי לקבל כל סוג של ביקורת, ובתחושה של ייחודיות וזכאות אל כל מיני פריווילגיות מיוחדות. המאפיינים האלה יכולים להוביל אל פגיעה קשה בתפקוד התעסוקתי והחברתי יחד, ולקשיים ביכולת להתמודד עם המון מכשולים ואירועים במהלך חיים אשר מאיימים על התחושה של הערך העצמי.
תיאוריות
קיימות המון תיאוריות פסיכולוגיות שמציעות שהמאפיינים של כל המתמודדים עם ההפרעות אישיות נרקיסיסטיות נובעים מתוך חוויה פנימית קשה של ריקנות וחוסר של משמעות, שמובילה אל צורך גדול מאוד בחיזוקים חיצוניים אשר מאשרים את הערך שלהם. לפיכך,הדפוס של ההתנהגות של כל המתמודדים משקף לגמרי את הניסיונות המרובים לשקם את הערך העצמי המאוד פגוע שלהם. להלן דוגמה של מקרה על התנהגות של נרקסיסט .
שכיחות, התפתחות ועוד הפרעות
שכיחות ההפרעה שיש בעולם קצת משתנה, ולרוב היא מוערכת עד כ-6.2% מן האוכלוסייה, בעוד שבמדינת ישראל היא מוערכת כ -1%. נראה שברוב הפעמים הגברים מאובחנים עם ההפרעה הזאת בשיעור שהוא יותר גבוה ביחס אל הנשים, אבל בגלל השכיחות המשתנה בין כל התרבויות השונות, הנתון הזה לא זוכה אל קונצנזוס מחקרי. באופן שהוא נורמטיבי לגמרי, התכונות הנרקיסיסטיות מאפיינות המון פעמים את בני נוער, והן לא מעידות בהכרח שהאדם יפתח איזה שהן הפרעת אישיות נרקיסיסטית בבגרות שלו. כל המתמודדים עם הפרעות האישיות הנרקיסיסטיות מאובחנים המון פעמים בנוסף לדיכאון או דיסתימיה, בגלל התחושה של הערך העצמי השברירי אשר מאפיינת את ההפרעה.
טיפול בהפרעות נרקיסיסטיות
טיפול פסיכודינמי: יש כמה גישות פסיכודינמיות בשביל טיפולים בהפרעות האישיות הנרקיסיסטיות, אבל הגישה שיש לקוהוט וקרנברג הן מבין הכי בולטות שיש. קוהוט מדגיש את החשיבות של ההתכוונות האמפטית שיש למטופל ועל הקשיים שלו, לצד הפתיחה של האפשרות לחקור גם עוד רגעים של משברים או פגיעה כלשהי בקשר הטיפולי. קרנברג חושב איך לזהות ביחד ובצורה הדרגתית את כל המנגנונים של ההגנה אשר התגבשו בשביל להתמודד עם התחושות של הבושה, הקנאה, והצורך המסיבי בתלות נורמטיבית בקשר שהוא בין-אישי, שלרוב מאפיינות לגמרי את ההפרעה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): הגישה הטיפולית הזאת מתמקדת בזיהוי והגמשה של כל ההתנהגויות והסכמות העצמי שהן לא אדפטיביות אשר התגבשו אצל המטופל, הן כוללות מחשבות ואמונות בכל הנוגע אל האופן אשר בו הוא תופס את עצמו. המטרות של הטיפול מבוססות על ההסכמה של המטופל בנוגע אל המחירים שגובים ממנו, הגישה וכל ההתנהגויות אשר מאפיינות את ההפרעה, כמו כן גם ההתערבויות הטיפוליות אשר ישמשו למימוש כל המטרות.
