בשנתיים הראשונות לחיים נוצרים ומתבססים הרגלי אכילה אשר משפיעים על התפתחות הילד לטווח הרחוק. הורים רבים פונים מבקשים הדרכה בעיקר בשלב המעבר מחלב אם או תרכובת מזון לתינוק (תמ"ל) לאוכל טחון או מוצק.
לרגל שבוע התזונה הלאומי החל השבוע, התזונאית חן וינר, תזונאית קלינית בשרותי בריאות כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, עונה על 10 השאלות הכי נפוצות בקרב הורים לתינוקות בנושא הזנה משלימה.
1. מתי נתחיל לשלב מאכלים משלימים ואיך יודעים שהתינוק מוכן?
ההמלצה של משרד הבריאות היא להתחיל בגיל חצי שנה, בנוסף להנקה או תמ"ל וכאשר מתקיימים סימני מוכנות מצד התינוק: העלמות רפלקס הוצאת לשון, יכול לשבת עם תמיכה, יציבות של הראש, הפגנת סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפיו של התינוק, יכולת להעביר מזון מצד לצד, קירוב ידיים וחפצים שונים לפה.
החל מגיל 6 חודשים הצרכים התזונתיים של התינוק מוגברים. צרכי האנרגיה וגם הדרישה לרכיבי תזונה כמו ברזל ואבץ, עולים. בגיל 6 חודשים חלב האם לבדו או תרכובת מזון לתינוק (תמ"ל) לא יכול יותר לספק את צרכיו התזונתיים של התינוק. ולכן, בגיל זה יש להוסיף לתפריט היומי של התינוק מזונות משלימים.
2. מה המרקם המומלץ להתחיל איתו?
בימים הראשונים מומלץ לתת מזונות במרקם מחיתי, כלומר לטחון בבלנדר, ובהדרגה להתקדם למרקם גס יותר, בהתאם ליכולת האישית של התינוק. קיימת גם גישת BaBy-Led Weaning שלפיה התינוק יכול לדלג על השלב של האוכל הטחון ולאכול ישר ממאכלי המשפחה המותאמים לו מבחינת חיתוך ומרקם. יתרונה הגדול של גישה זו היא עידוד העצמאות של התינוק באכילה. חסרונה היא שכדי לאכול טוב ומספיק על התינוק להיות מיומן באכילה. לדעתי המקצועית, אפשר לשלב בין השיטות – להגיש מאכל טחון לצד מאכל רך. כך מאפשרים לתינוק לאכול באופן עצמאי אבל גם לשבוע ולאכול ביעילות את המאכל הטחון.
3. מה המאכלים המומלצים להתחיל איתם?
אני ממליצה להתחיל עם מאכלים טריים ועשירים בברזל – עוף, הודו, בשר, דגים, קטניות, ירקות, פירות, דגנים ושומנים. הברזל חשוב להתפתחות התינוק.
4. מה לגבי תבלינים?
ניתן לתת לתינוק מאכלים מתובלים המקובלים בבית המשפחה. מומלץ להשתמש בתבלינים טהורים כמו פפריקה, קינמון, כורכום, אגוז מוסקט ועוד. מומלץ להשתמש גם בעשבי תיבול שונים כמו פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, שום ובצל. מומלץ לא להוסיף מלח.
5. לאילו מאכלים יש לעשות טעימות?
מומלץ בימים הראשונים להגיש כל סוג מזון בנפרד, על מנת להתרגל לטעמים השונים ולדרך אכילה בוגרת. אני ממליצה לערוך רשימה של מאכלים (ירקות, פירות, קטניות, עוף וכו) שאנחנו רוצים שהתינוק יטעם וללכת לפיה. חשוב ביותר לבצע טעימות לשלילת אלרגיה למאכלים האלרגניים הנפוצים.
טעימות חשוב לעשות בכמות קטנה מאוד (גודל של גרגר אפונה) פעם ביום, במשך 3 ימים, באור יום וזאת כדי לעקוב אחרי תסמיני אלרגיה, אם יופיעו. בכל מקרה של הסתמנות אלרגיה (פריחה, הקאה, קוצר נשימה, שלשולים והקאות), גם אם יש ספק, יש להתייעץ מיידית עם רופא הילדים. המאכלים האלרגניים הם – בוטנים, ביצים, דגים, מוצרי חלב, אגוזים ומוצריהם, סויה, אבוקדו, קישואים, מנגו, קיווי וכוסמת. יש לציין שכל מזון עשוי לעורר תגובה אלרגית. למשפחות אלרגיות להיוועץ עם דיאטנית.
6. מתי ניתן מים?
עד התחלת מעבר למזונות משלימים, התינוק מקבל נוזלים מחלב האם והתמ"ל ואין צורך בהוספת מים כלל. עם המעבר למזונות משלימים נתחיל לשלב מעט מים לתינוק. עד גיל חצי שנה יש להרתיח את כל סוגי המים, כולל מים מינרליים, מים במיכלים ומי ברז (אין להשתמש במי הברז החמים). החל מגיל חצי שנה יש להרתיח רק את המים המיועדים להכנת תמ"ל עד גיל שנה. מים המיועדים לשתיית התינוק אין צורך להרתיח מגיל חצי שנה.
מומלץ להימנע כמובן מהגשת משקאות מתוקים וזאת על מנת להימנע מעששת השיניים וכדי לא להרגיל את התינוק לטעם מתוק בשתייה. כמו כן, יש להימנע מהגשת חליטות צמחים / תה מאחר ואנחנו לא יודעים את פעילות הרכיבים הפרמקולוגיים במשקאות אלו והשפעתם על מוח התינוק.
7. מה אסור לתת לתינוקות לאכול?
דבש מחשש לבוטוליזם. אסור לשלב את זה גם במאכלים המוגשים לתינוק, גם אם עוברים בישול בטמפרטורה גבוהה.
כמו כן, לא ניתן לתינוק לשתות חלב ניגר בגלל חשש להתפתחות אנמיה. כן ניתן לשלב את החלב הניגר במאכלים השונים המוגשים לתינוק (דייסה / מאפים וכן הלאה).
8. דגשים חשובים לסביבת האכילה?
סביבת האכילה המומלצת כבר מהשלב ההתחלתי היא המטבח, בכיסא אוכל ליד שולחן, עם כלי אכילה המותאמים לתינוק – פלסטיק / סיליקון וזאת על מנת שהתינוק יוכל להשתתף באופן עצמאי באכילה. מומלץ להגיש את האוכל בסביבה נקייה מהסחות דעת כמו משחקים או מסכים על מנת שהתינוק יתרכז בפיתוח המיומנות החשובה מאוד – אכילה ויהיה קשוב לתחושות הרעב והשובע שלו.
ארוחה טובה מתרחשת כאשר ההורה סומך על התינוק שהוא יודע מה וכמה לאכול ממה שהוגש לו. דגש חשוב מאוד הוא "אוכל הוא כן משחק", מומלץ לאפשר את החקירה בשלב הראשון הכוללת מגע עם האוכל וכן להתלכלך, גם אם התינוק אוכל פחות בגלל זה. התאפקו והשאירו את הניקיון לסוף, גם אתם לא הייתם רוצים לאכול עם טעם של מגבונים בפה. חשוב שתהיה סביב האוכל אווירה חיובית, נעימה ומשפחתית. תינוקות נוטים לחקות את מי שמולם ובמיוחד אם מדובר בדמות אהובה (הורה/סבתא/אח) ולכן מאוד מומלץ שתינוקות יאכלו יחד עם בני המשפחה, כך ילמדו כיצד ללעוס, להשתמש בכלי אוכל וירחיבו את מגוון האכילה שלהם.
9. איך יודעים שתינוק רוצה לסיים את הארוחה?
כשתינוק מראה פחות עניין באוכל, מסובב ראש, סוגר פה, חוסם את פיו עם ידיו, או לא פותח את פיו לכפית עלינו להבין שהארוחה צריכה להסתיים. אם התינוק בוכה, סימן שפספסנו את הסימנים המקדימים לכך והוא מתוסכל. אני מאוד ממליצה לא להפעיל לחץ על התינוק לאכול, לא לשכנע ובטח שלא להאכיל בכוח.
10. מה דעתך על מוצרים לתינוקות כמו סקוויזים או חטיפים לתינוקות?
לדעתי המקצועית, עדיף להגיש לתינוק חטיף או מעדן שהוכנו על ידינו בבית טריים וטבעיים. תינוקות לא מכירים את מגוון המעדנים המתוקים בסופר עד שאנחנו בוחרים להכין להם. אני ממליצה לדחות את ההיכרות הזו לגיל שנתיים. אפשר לפנק אותם ביוגורט טבעי עם תוספת פרי או חמאת בוטנים טבעית (רק אחרי טעימות!).
