ישנם מקרים בהם עובד יכול לדווח על פגיעה מינית במהלך עבודתו, וזו תיחשב כתאונת עבודה. במילים אחרות, אם הוא מדווח על פגיעה בעת העבודה בשל פגיעה מינית, יש אפשרות שתהיה לו זכאות לקבל "פיצוי" מצד המוסד לביטוח לאומי. כלומר, מעבר למנגנון הפיצוי הישיר מטעם המעסיק כדרך תביעה אזרחית, יש אפשרות גם לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לעמוד מול וועדה ואולי לקבל הכרה בשיעור אחוזי נכות ואולי גם זכויות אחרות.
פגיעה מינית במקום התעסוקה
פגיעה מינית יכולה להיחשב כמקרה שאירע תוך כדי עבודה ועקב עבודה אצל מעביד או מטעמו, (ואם מדובר על עצמאי, מדובר על עיסוק במשלח ידו ובעקבות עיסוק במשלח היד ניתן לראות זאת כפגיעה בעבודה). יש לציין, כי המוסד לביטוח לאומי מגדיר (או הגדיר בעבר), שתקיפה מינית יכולה להיחשב כפגיעה בעבודה אם ניתן לטעון ולהוכיח לגביה לנזק גופני או נפשי (בין יתר תנאים).
מהי הטרדה מינית?
ישנה פסיקה מבית המשפט העליון (בעש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר, פ"ד נב(1) 650 ) – אשר החליטה לפרש את המושג הטרדה מינית. על פי פירוש זה, ניתן לגזור קצת משמעויות כדי להבין קצת מה ההבדל על פי התפישה המשפטית בין משהו תמים להטרדה.
נאמר כי הטרדה מינית היא התנהגות. כלומר, מהווה מעשה של הטרדה. כאשר מילים יכולות להיחשב בגדר מעשה. התנהגות תיחשב הטרדה מינית אלא אם כן תהיה עם אופי מיני. מסיבה זו, התנהגות לא תיחשב הטרדה מינית, נניח, גם אם יש בה משהו מטריד – במידה ואין לה אופי מיני או אם היא לא מתבטאת בעניינים הקשורים למין.
התנהגות שיכולה להיחשב כהטרדה מינית עשויה להיות זאת שמטרתה לקבל טובת הנאה מינית, כמו:
- יחסי-מין
- סיפוק מיני
- כגון סיפוק ממגע כמו חיבוק
הטרדה אישית והטרדה סביבתית
ניתן להבדיל בין הסוגים. הטרדה אישית מכונת לאדם ספציפי. יכול להיות שיש מאחוריה כוונה להשיג משהו בעל אופי מיני. דרך מסוימת להציע זאת יכולה להיות כדרך מתן פוטנציאלי של טובות הנאה או איומים לתנאי העבודה או הלימודים. אך לא צריך שתהיה הצעה שכזאת, או איום, כדי שזו תיחשב להטרדה מינית.
הטרדה סביבתית, לעומת זאת – לא מכוונת לאדם ספציפי אלא מתבטאת בסביבה עוינת. אך גם התנהגות עוינת לא תיחשב להטרדה מינית אלא אם כן יש לה אופי מיני.
התנהגויות שיכולות להיחשב כהטרדה מינית
ישנן כל מיני התנהגויות שיכולות להיחשב כהטרדה מינית, כמו אלו המהוות פגיעה גופנית. זו עשויה להיחשב גם כעבירה פלילית ולכלול תקיפה, מעשה מגונה ואונס.
ישנם מקרים אשר מערבים מגע גופני שלא ייחשבו כעבירה פלילית עקב היעדר מחשבה פלילית, או מקרים בהם המגע לא חמור באופן שמצדיק בפני התביעה הליך פלילי. בנוסף, ניתן להבחין בין מגע המוכר כמקרה חד-פעמי, שעשוי גם להיות מקרי, שניתן להטיל ספק לגבי האופי המיני שלו, לבין מגע עם אופי מיני יותר ברור על פי צורתו או מיקומו – בייחוד אם לא מדובר במקרה חד פעמי. במקרה זה, זה עשוי לקבל הכרה כהטרדה מינית, למעט מקרים שנעשה בהסכמה (ולא ביחסי מרות או השפעה).
סוג אחר של הטרדה מינית עשוי להיות מילולי: כלומר, בדרישות או אפילו בהצעות חוזרות ונשנות בעניין קיום יחסי-מין, או קשר בעל אופי מיני כזה או אחר, בלי או עם קשר לתנאי העבודה או הלימודים, ובלי או עם הבטחה לגבי תמורה.
ישנן נסיבות בהן התנהגות בעלת אופי מיני לא תיחשב כהטרדה מינית, גם אם כביכול יש בה פגיעה. אך במקרים בהם היא עשויה להוביל לפגיעה נוספת, נניח חומרית, הרי שנכנס למשחק י סעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שאומר שאם מדובר בפגיעה בתנאי העבודה, בקידום בעבודה, וכו' – אז יש עם זה בעיה.
יש לציין כי פגיעה קלה, במיוחד אם נחשבת כתקרית בודדת לא בהכרח תיחשב הטרדה. כדי שהתנהגות או התבטאות אכן תיחשב כמעין הטרדה מינית יכול להיות שצריך פגיעה של ממש, נניח הצעה של "זה-תמורת-זה", הצעה שקשורה לשינוי בתנאי עבודה או לימודים, התניות שקשורות בקיום קשר מיני – גם אם ההצעות לא מתקבלות, די שבאות מאדם בעל עמדה של כוח והשפעה ויש בהן כדי ליצור הטרדה, הפחד או ערעור שלוות הנפש או פגיעה בכבוד.
דרכים שונות לפעול כנגד הנילון
בהינתן הטרדה מינית במקום העבודה, פתוחות בפני העובד מספר דרכים לפעול כנגד הנילון:
- הגשת תביעת פיצויים אזרחית
- הגשת תלונה פלילית במשטרה
- הגשת תלונה משמעתית בפני הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה (במקרה שמועסקים בו יותר מ-25 עובדים).
ישנם מקרים בהם עובד ידווח על כך שההטרדה המינית הותירה פגיעה מסוימת שאולי מתבטאת בחרדות, דיכאון, הפרעות שינה, פגיעה עמוקה בדימוי העצמי של העובדת ושלל דברים שהמוסד לביטוח לאומי יכול לזכות את העובד בעבורם בהטבות סוציאליות.
הטבות סוציאליות מהמוסד לביטוח הלאומי
בהינתן כך שעובד מדווח על פגיעה בכושר העבודה יש אפשרות שיקבל הטבות סוציאליות מהמוסד לביטוח לאומי, אם הוא מדווח על פגיעה נפשית או פיזית הקשורה להטרדה מינית. במקרה זה יש באפשרותו להגיש תביעה גם כנגד המוסד לביטוח לאומי, בעניין להכרה בהטרדה המינית כתאונת עבודה.
ישנם מקרים בהם ידווח על פגיעה נפשית. ישנם מקרים בהם ידווח גם על פגיעה פיזית.
אם יקבל הכרה בהטרדה המינית כתאונת עבודה, הרי שתהיה לו אפשרות לקבל שלל זכויות הרלוונטיות לכל אדם שקיבל הטבות סוציאליות בעניין פגיעה בעבודה.
בין היתר, דמי פגיעה עד תקופה של 90 יום. כאשר לאחר מכן, תהיה אפשרות לקבל קצבת נכות מעבודה, במקרים בהם וועדה רפואית העניקה הכרה באחוזי נכות, ואולי גם כיסוי של הוצאות הטיפול הרפואי וכן הלאה.
מעבר לזה, אם העובדת מבוטח בגין אובדן כושר עבודה, יש לו אפשרות לקבל דמי ביטוח הרלוונטיים לנושא הזה, בעקבות אובדן כושר העבודה המיוחס להטרדה המינית שדיווח עליה.
אירוע חריג
יש שיגידו כי הפסיקה בארץ בנושא זה לא בדיוק מפותחת, אך יכול להיות כי היא התפתחה מעבר לצפוי. ישנה פסיקה קיימת בנושא זה. באופן כללי, תאונת עבודה מוכרת כתאונה תוך כדי עבודתה ובעקבותיה. ניתן להכיר בפגיעה פיזית ונפשית בהקשר לתאונה.
על פי הפסיקה בארץ, כדי להעניק הכרה לפגיעה נפשית בתור תאונת עבודה, ישנה בקשה להוכיח כי מדובר באירוע שנגרם בעקבות אירוע חריג או מאמץ מיוחד בהקשר התעסוקתי. במילים אחרות, על העובד להראות כי היה אירוע חריג, ולהצביע על קשר סיבתי בין האירוע החריג לפגיעה הנפשית שמדווח עליה.
יש שיגידו כי הטרדה מינית אכן מהווה אירוע מיוחד וחריג, שלא יכול להיחשב כחלק משגרת עבודה יומיומית ועל כן אם העובד מדווח על נזק נפשי, יש אפשרות להכיר בה כתאונת עבודה.
למידע נוסף על נושא זה וקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר עם משרדנו, אשר מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
