בדיקות שגרתיות בהריון ובדיקות גנטיות חלק א'

שבועות 4-1 – איך תדעי שאת בהריון?

בדיקת דם

בדיקת דם תוכלי לבצע במעבדת קופת חולים. בדיקה זו היא המדויקת ביותר, והיא בודקת את הימצאותו של הורמון ההריון, ה-HCG בדם. את הבדיקה ניתן לעשות כ-10 עד 14 יום מיום ההפריה המשוער, עוד לפני האיחור בקבלת הווסת.

בדיקת שתן

במעבדות קופות החולים ובכמה מתחנות טיפת חלב ניתן לעשות בדיקת שתן לגילוי הריון. גם כאן נבדקת הימצאותו של הורמון ההריון, ואף בדיקה זו היא מדויקת. הבדיקה מבוצעת כשבועיים לאחר האיחור במחזור. לצורך הבדיקה תתבקשי להטיל לתוך כוס פלסטיק שתינתן לך במעבדה את השתן הראשון של הבוקר. אל תיתני את טיפות השתן הראשונות, כיוון שהן מכילות בדרך כלל חידקים הנמצאים באזור החיצוני של הנרתיק ואז עשויה להתקבל תשובה לא מדויקת ולא חד משמעית; הטילי מעט שתן לאסלה תחילה, ורק אז לתוך הכוס. ברוב המקרים התוצאה תתקבל בתוך יומיים.

את יכולה גם לקנות בכל בית מרקחת ערכה לבדיקה עצמית. הערכות היום מבטיחות תשובה מהימנה ברוב המקרים. בערכה מקלון בעל שני חלונות: בחלון אחד יופיע פס קבוע המוודא שהערכה תקינה; ובחלון השני – במקרה שיש הריון יסומן פס צבעוני לאחר הטלת השתן בקצה המקלון. רצוי לבצע את הבדיקה עם השתן הראשון של הבוקר, אם כי הבדיקות הביתיות יכולות לרוב לאשר הריון גם בשתן שניתן במשך היום. מומלץ להמתין לשבוע של איחור במחזור לפני ביצוע הבדיקה, אבל אפשר גם לבצע את הבדיקה ולקבל תשובה מהימנה למדי עוד לפני האיחור במחזור.

רחם מוגדל

רחם מוגדל יכול להצביע על הריון. במקרה של הריון הרחם מתרחב וקצה צוואר הרחם מתרכך. זוהי בדיקה גינקולוגית ידנית, הנעשית על ידי הרופא/ה כשישה שבועות מהווסת האחרונה. בכל מקרה, בדיקה זו אינה מספיקה ויש צורך בבדיקת דם או שתן על מנת לאשר סופית קיומו של הריון.

אולטרסאונד

סריקה של הרחם לגילוי הריון נעשית על ידי החדרת מכשיר אולטרסאונד בעל מתמר וגינלי לנרתיק. המתמר קולט את סימני ההריון הראשוניים ברחם; קצה המתמר מוצמד אל צוואר הרחם ומזהה את שק העובר. בדיקה זו נחוצה גם במקרים של דימומים בראשית ההריון או אם יש קושי לקבוע את גיל ההריון.

שבועות 5-8 – בדיקות שגרתיות

בתקופת ההריון תיבדקי לעתים תכופות. ישנן בדיקות שגרתיות שתבוצענה במהלך ההריון וכאלה שתוכלי לבצע לפי שיקול דעתך ודעת הרופא/ה המטפל/ת בך. בשבועות אלו קרוב לוודאי שתופנו גם לביצוע הבדיקות הגנטיות.

משקל

יש צורך בשקילה בכל בדיקה שגרתית במהלך ההריון. המידע על משקלך נחוץ לביקורת על עלייה תקינה במשקל. אם הרופא ישים לב לעלייה מופרזת במשקלך או למצב של תת משקל, הוא יפנה את תשומת לבך לכך ואת תצטרכי להקפיד על תזונה מאוזנת.

לחץ דם

בדיקה זו חשובה ביותר, כיוון שהיא בודקת, בעצם, את עוצמת זרימת הדם בעורקים. כל רמת לחץ דם שמתחת ל-140/90 נחשבת לתקינה. כל זמן שלחץ הדם שלך תקין ביחס לערכי לחץ הדם הרגילים שלך ואת מרגישה טוב, אין סיבה לדאגה. חיוני לדעת את לחץ הדם שלך ואת השינויים החלים בו לאורך כל ההריון, ולכן הבדיקה הזאת מתבצעת ממש בתחילת ההריון ובאופן שגרתי לכל אורכו. בדרך כלל, כשההריון נורמלי, לחץ הדם יורד בין השבועות ה-28-14 וחוזר לערכיו הרגילים מהשבוע ה-29 ועד סוף ההריון.

בדיקה גינקולוגית

זוהי הבדיקה הידנית שמבצע/ת הגינקולוג/ית. מישוש הרחם מאפשר לקבוע את גילו של ההריון לפי גובה הרחם ואת מידת פתיחתו של צוואר הרחם לפני הלידה. הבדיקה הגינקולוגית מאפשרת גם לאתר דלקות בנרתיק.

ספירת דם

מטרת הבדיקה היא לאמוד את כמות ההמוגלובין והטסיות בדמך:כדוריות הדם האדומות מכילות המוגלובין שמעביר את החמצן לגופך; הטסיות קשורות לקרישת הדם. אם מתגלה כי יש כמות גדולה או קטנה מדי של טסיות בדם, ייתכן שישנה בעיה בקרישת הדם. על פי מדידת רמת ההמוגלובין בדמך ניתן לזהות אנמיה, שיכולה להיגרם מחוסר בברזל, בחומצה פולית או בוויטמין 12B.

בדיקת RH וסוג דם

בבדיקה זו מזהים את קבוצת הדם שדמך משתייך לה. בבדיקת ה-RH בודקים אם את בעלת RH שלילי או חיובי. ה-RH הוא גורם כימי המכסה את כדוריות הדם האדומות. אצל 85% מהאנשים גורם ה-RH הוא חיובי. ה-15% הנותרים נקראים בעלי RH שלילי. בעלי RH שלילי צריכים לקבל עירוי דם רק מבעלי RH שלילי כמותם. במקרה של הריון, אם האשה היא בעלת RH שלילי ואבי העובר הוא בעל RH חיובי, יש סיכוי שהעובר יהיה בעל RH חיובי. במקרה זה יש חשש ממצבים שבהם דם האם עלול להתערבב בדם עוברה, כמו בהפלה או בבדיקות חודרניות כבדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה. ערבוב זה יגרום באופן מיידי לייצור נוגדנים בדם האם כדי להתגונן מדם עוברה. הנוגדנים גורמים להרס כדוריות הדם האדומות בדמו של העובר. הפגיעה בעובר בדרך כלל מתרחשת בהריון השני, כי בהריון
הראשון נוצרו הנוגדנים, ומההריון השני הם כבר מצויים בדמה של האם והם מוכנים להילחם בכל גורם RH חיובי. הנוגדנים נלחמים בכדוריות הדם האדומות של העובר דרך השליה, מה שיכול לגרום לאנמיה של העובר, לבצקות בגופו, לב וכבד מוגדלים ואף למוות של העובר ברחם.

אם התגלית כנושאת גורם RH שלילי, תבצעי בדיקה לגילוי נוגדנים ל-RH חיובי ותקבלי חיסון על מנת שגם אם דמך יבוא במגע עם דם העובר, לא ייגרם כל נזק. החיסון שניתן נקרא ANTID , והוא ניתן בשבועות 29-28. החיסון מכיל נוגדנים נגד כדוריות דם RH בעלות חיובי ולכן לאחר קבלת החיסון, אם נוצר מגע בין דם האם לדם עוברה, החיסון מטפל בכדוריות הדם החיוביות ללא גרימת נזק לעובר.

בדיקת שתן כללית

בדיקה זו מזהה את מרכיבי השתן ואת רמתם. נבדקים הסוכר, כדוריות דם, אצטון ורמת החלבון. בדיקה זו נעשית במהירות: טובלים מקלון מיוחד בכוסית השתן, ואחרי כמה דקות רואים עליו את רמת כל המרכיבים הללו בשתן.

בדיקת שתן לתרבית

בדיקה זו נועדה לאתר זיהומים במערכת השתן. בבדיקה, הלוקחת כמה ימים, נבחנים סוגי החידקים בשתן ורגישותם לסוגים שונים של אנטיביוטיקה. בדיקה זו נערכת פעם אחת במהלך ההריון, אלא אם התגלה זיהום במערכת השתן – אז הוא יטופל על ידי אנטיביוטיקה ולאחר מכן יבוצעו בדיקות חוזרות במהלך כל ההריון, זאת משום שזיהום בדרכי השתן יכול לגרום לסיבוכי הריון.

בדיקת נוגדנים לאדמת

כ-80 עד 90 אחוז מהנשים מפתחות נוגדנים למחלת האדמת במהלך חייהן. חלק מהנשים שחלו באדמת בילדותן קיבלו חיסון. בכל מקרה, כ-95% מהנשים מחוסנות באופן טבעי. הבדיקה לגילוי נוגדני האדמת היא חיונית על מנת לוודא שאינך שייכת ל-5% שאינן מחוסנות. לעובר סיכוי של כ-20% להידבק באדמת מאמו. מחלת האדמת מסוכנת במהלך ההריון ויכולה לגרום למומים בעובר, בעיקר אם התפרצות המחלה החלה לפני השבוע ה-20. בדרך כלל תמליץ הרופא/ה להפסיק את ההריון. לאחר השבוע ה-20, ככל ששבוע ההריון מתקדם יותר הסיכוי לעובר עם מומים קטן יותר. דגירת המחלה היא כשבועיים-שלושה לאחר שהאשה נחשפה למחלה, והיא מופיעה כפריחה אדומה על הגוף. אם אין לך כל תיעוד של קבלת חיסון לאדמת, תקבלי חיסון בטיפת חלב או בקופת החולים. אם זה אינו הריונך הראשון ויש בידיך תוצאות בדיקת הנוגדנים מהריונך הקודם, תוכלי לראות אם את זקוקה לחיסון. אם הבדיקה גילתה כי אינך מחוסנת ואת כבר בהריון, גשי מיד לקבל חיסון. אם את מתכננת להרות, דאגי לבצע את הבדיקה, וחיסון
אם יש צורך, לפני כן.

אם התקבלה תשובה של 30 יחידות בינלאומיות )IU( ומעלה, את מחוסנת. אם התוצאה היא בין 15 ל-30 יחידות, החיסון בגופך חלש יותר. במקרה זה עליך לדווח לרופא/ה שלך על התוצאה ולהודיע על כל מקרה שבו היית במגע עם חולה אדמת. לאחר הלידה תוכלי לקבל חיסון כדי להגדיל את רמת הנוגדנים בגופך. אם התוצאה היא 14 יחידות ומטה, אינך מחוסנת ועליך להתחסן מיידית.

בדיקה לגילוי עגבת

עגבת היא מחלת מין שכבר היתה לנדירה למדי בימינו, אך חובה על הרופא/ה להפנות כל אשה לבדיקה זו. רוב הסיכויים שהתשובה תהיה שלילית. גם אם התשובה היא חיובית אין זה מורה בהכרח על כך שאת חולה בעגבת, ותישלחי לבדיקות נוספות על מנת לוודא הימצאות המחלה.

בדיקת סיסי שליה

בדיקה זו אינה מבוצעת כחלק משגרת ההריון. הבדיקה נועדה לאתר מומים כמו בבדיקת מי השפיר, ואף לגלות פגמי כרומוזומים בעובר; אולם במחקרים התגלה קשר אפשרי בין בדיקת סיסי שליה שבוצעה בשלב מוקדם של ההריון לבין מומים שנמצאו אצל תינוקות שעברו את הבדיקה. כמו כן יש סיכוי לדימומים חזקים לאחר הבדיקה, לזיהום, להפלה ואף למות העובר. בעיה נוספת היא שכיוון שאין דרישה גדולה לבדיקה זו, מעט רופאים מיומנים בביצועה. הבדיקה נעשית על ידי דקירת הבטן או שאיבת סיסי השליה דרך הנרתיק. אפשר לעשות בדיקת סיסי שליה כבר בשבועות 8-7. ניתן
לבצעה במעבדות פרטיות ומחירה נע בין 3,000 ל-4,000 ש"ח.