היריון הוא תקופה מרגשת המלאה בציפייה ובתקווה לבואו של תינוק בריא, אבל כשקורים סיבוכים רפואיים ומתעורר חשד לרשלנות, הם עלולים להעיב מאוד על התקופה המשמחת הזו. לכן, הורים רבים תוהים אם אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ההיריון גם לאחר הלידה. במאמר זה נעמיק בהיבטים המשפטיים סביב תביעות רשלנות רפואית לאחר לידה ונבדוק את הגורמים העשויים להשפיע על כדאיותן.
מהי רשלנות רפואית בהיריון?
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר גורם רפואה כלשהו (רופא, אחות, פרמדיק וכדומה) לא מצליח לעמוד בסטנדרט הטיפול המצופה בתחומו, מה שגורם לנזק או לפגיעה במטופל. בכל הנוגע להיריון, רשלנות רפואית יכולה לכלול מגוון היבטים הגורמים לנזק לאם, לעובר או לשניהם. הינה כמה דוגמאות מרכזיות:
- אבחון שגוי או היעדר אבחון – רופאים עלולים להיכשל בזיהוי או באבחון של רעלת היריון, סוכרת היריון או כל סיבוך אחר, מה שעלול להוביל לטיפול לא הולם באם ובעובר
- טעויות בטיפול תרופתי – מתן תרופות שעלולות להיות להן השפעה מזיקה הן על האם והן על העובר, שגיאה במינון התרופה, התעלמות מהיסטוריה רפואית רלוונטית וכדומה
- מעקב לא תקין – אישה בהיריון צריכה להיות במעקב לאורך כל תקופת ההיריון, כולל בשלבי הלידה. אם המעקב לא תקין ומתפספסים סימני מצוקה של העובר הסיכון לסיבוכים עולה
חשוב לדעת לזהות ולהכיר מקרים העלולים להיחשב רשלנות כזאת, ואם מתעורר ספק תמיד כדאי לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
השלכות משפטיות
כאשר מתרחשת רשלנות רפואית במהלך ההיריון, למשפחה שנפגעה יש זכות לפנות להליך משפטי. עם זאת, הגשת תביעת רשלנות רפואית היא תהליך מורכב הדורש בירור מעמיק וחוות דעת של מומחים. כך נראים שלבי ההליך:
- ייעוץ עם עורך דין – השלב הראשון הוא פנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בהריון ובלידה, שילווה את המשפחה ויעזור לה להגיש את כתב התביעה ולנהל את כל התהליך בצורה נכונה ומקצועית
- איסוף תיעוד רפואי – על התובעים להוכיח את הנזק שנגרם להם בעקבות הטיפול הרשלני. לכן יש חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי מכל תקופת ההיריון והלידה, במיוחד בכל הקשור לטיפול שהתובעים מבקשים להוכיח שנעשה ברשלנות
- חוות דעת רפואית – כתב התביעה המוגש לבית המשפט חייב לכלול לפחות חוות דעת רפואית אחת של מומחה רפואי בתחום הרשלנות הנטענת. המומחה עובר על כל התיעוד הרפואי הרלוונטי וצריך לקבוע בחוות הדעת שלו אם אכן הייתה רשלנות רפואית ואם כן, מהו היקף הנזק שנגרם לאם ולעובר
חוק ההתיישנות
אחד השיקולים העיקריים בעת בחינת תביעה של רשלנות רפואית הוא תקופת ההתיישנות. חוק זה קובע מגבלת זמן לפתיחה בהליך משפטי. בתחומי שיפוט רבים, השעון מתחיל לתקתק ממועד הרשלנות לכאורה ועד 7 שנים קדימה. אם הנזק לא התגלה ביום שבו הוא אירע אלא במועד מאוחר יותר, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מהיום שבו אירע הנזק. כמו כן, קיים סייג נוסף והוא נוגע לקטינים – במקרה של קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק מהיום שבו מלאו להם 18.
בהקשר של רשלנות רפואית במהלך ההיריון, סיבוכים עשויים להתבטא רק לאחר הלידה. עיכוב זה בגילוי הנזק עשוי להצדיק הארכה של תקופת ההתיישנות, ולאפשר להורים להגיש תביעה גם לאחר לידת הילד.
לסיכום
רשלנות רפואית במהלך ההיריון עלולה לגרום לנזקים גם לעובר וגם לאם, מה שמדגיש את החשיבות של ערנות ואחריות בתוך מערכת הבריאות. הרוב המוחלט של אנשי המקצוע בתחום הבריאות משתדלים לעשות את המקסימום כדי לטפל במטופלים שלהם כראוי, אך טעויות בהחלט יכולות להתרחש. אם התעורר אצלכם חשד שחוויתם רשלנות רפואית בהיריון או בלידה, חשוב שתפנו בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית כדי להבין מהן האפשרויות שלכם וכיצד אפשר למצות את זכויותיכם על הצד הטוב ביותר.
