את היום שבו את מביאה את תינוקך הביתה בוודאי תזכרי כיום מיוחד במינו. לצד ההתרגשות, ההנאה והגאווה, יש להניח שתחושי גם מתח רב וחשש מהעובדה שהתינוק הקטן נתון עתה לאחריותך. אין פסק זמן בין חוויית הלידה לבין היותך אמא, לכן כדאי שתגדירי לעצמך את הימים האלה כתקופת הסתגלות, שבה את ובן זוגך תסתגלו לתפקידכם כהורים, ותינוקכם יסתגל לחיים מחוץ לרחם. זאת תקופה שבה הכל מורגש בעוצמה רבה.
את
את לאחר לידה, וייתכן כי את חווה מעברים קיצוניים מתחושת אושר והנאה עצומה לרגעי דכדוך וחוסר אונים. אלה תחושות טבעיות, ובשום אופן אינן מורות על תפקודך כאם בעתיד. את פשוט זקוקה לזמן עד שתתאוששי. את עדיין עייפה וחלשה, מאזן ההורמונים בגופך הופר, החלב שבשדיך עדיין אינו שופע, ויש להניח שאת סובלת מכאבים ואי נוחות בעקבות הלידה.
בן הזוג
בן הזוג, גם אם אינו סובל מתופעות פיזיות ישירות, חש אף הוא את עוצמת החוויה. הוא נפעם וגאה בתינוקכם החדש, אבל מודע לאחריות ולמחויבויות החדשות שכרוכות בלידתו, דבר שמהווה עבורו מקור ללחץ ולמתחים רבים. יש להניח שמפעם בו חוש אבהי חזק מאוד, אבל הוא עדיין מחפש את מקומו ותפקידו כהורה, לצד הקשר הטבעי, לכאורה, שנרקם בין האם לתינוק.
התינוק/ת
תינוקכם מתמודד עם המציאות מחוץ לרחם. כאשר היה ברחמך, גופך דאג לכל צרכיו. הוא סיפק לו חמצן ומזון, הגן ושמר עליו מפני העולם כולו. כעת לראשונה הוא לומד לדאוג לעצמו. עליו לבלוע בעצמו את המזון, לעכלו, להשתמש במזון כדי לייצר את חום גופו ולשמור עליו, לנשום כדי לקבל חמצן, ולהפריש בעצמו את הפסולת. בנוסף, עליו להתמודד עם גירויים רבים שהוא נתקל בהם לראשונה מחוץ לרחם: אור וחושך, שובע ורעב, חום וקור, ריח וטעם, רעשים וצלילים מתחלפים. אמנם מוטלות עליו לא מעט משימות, אך הוא נולד עם רפלקסים וחושים פעילים המאפשרים לו לבצע אותן. אבל חסרה לו הידיעה. הוא אינו יודע דבר על עצמו או עליכם. הוא זקוק לזמן כדי לצבור ניסיון, להכיר וללמוד את חוקיותה של המציאות החדשה. לכן אל תתפלאו שבשלב זה התנהגותו אינה סדירה ובלתי צפויה. הוא עשוי לישון במשך חמש שעות רצופות, ואז להתעורר ולאכול מדי שעה. הוא עלול לבכות ללא סיבה שברורה לכם כרגע, ובאותה פתאומיות להירגע. אין לו עדיין דפוס קבוע, והוא מגיב בעוצמה לגירויים ולתחושותיו באותו הרגע. כך הוא צריך לנהוג. זכרו כי בנוסף לכל המשימות החדשות המוטלות עליהם, רוב התינוקות חשים את המעבר מבית החולים לביתם, ולוקח להם זמן להתרגל לאווירה החדשה.
למה התינוק/ת זקוק/ה?
צרכיו של תינוקכם בשלב זה הם פשוטים וחוזרים על עצמם. הוא זקוק למזון ללא הגבלה, לניקוי עורו כדי למנוע גירויים, למיטה קטנה ולשמיכה רכה שתעטוף אותו ותשמור על חום גופו. והוא זקוק יותר מכל למגע זרועותיכם, לחמימות אנושית חובקת ומלטפת שתגן עליו ושתעניק לו תחושת ביטחון ואהבה.
כיצד תעזרו לו/ה?
כל מה שתעשו על מנת להקטין את ההבדל בין חיי התלות של תינוקכם ברחם לבין חייו העצמאיים מחוצה לו, יעזור לו להסתגל למסלול חייו החדש. ברחם סופקו כל צרכיו ללא מאמץ מצידו, ואת בטחונו כעת הוא ירכוש דרך סיפוק מיידי של צרכיו. הוא צריך לדעת שהוא יקבל כל מה שהוא דורש. טפלו בו בנחת, צרכיו אינם מרובים ותוכלו להיענות להם בפשטות. האכילו אותו כשהוא רעב, עטפו אותו בשמיכות חמימות, דאגו לנקיון גופו, החזיקו אותו קרוב לגופכם ודברו אליו כשהוא מביט בכם. הוא יאהב מאוד לחוש את מגע זרועותיכם העוטפות אותו, לחזור לתנוחה העוברית המוכרת לו, ולהקשיב לצליל קולכם המרגיע. אחרי הכל הוא הגיע ממקום מאוד בטוח ומוגן, ויש באפשרותכם ללמד אותו שגם במחיצתכם הוא יכול להרגיש כך. כל האביזרים והציוד המשוכלל הקיימים בשוק יועילו לתינוקכם בעתיד, כרגע הוא לא זקוק ליותר ממילוי צרכיו הבסיסיים. אל תתחילו לטפל בו באמצעות המידע שרכשתם מתינוקות אחרים, שלכם או של קרוביכם. אל תילחצו מהתינוק של השכן, שנראה רגוע כל הזמן. זכרו כי אין אף תינוק בעולם שדומה לתינוק המסוים שלכם. תנו לעצמכם זמן להכיר אותו. תנו לעצמכם להיות מונחים על ידי תגובותיכם, על ידי תגובותיו; בעוד כעשרה ימים או יותר יהיה לכם קל יותר להבחין מה מרגיע ומענג אותו ומה גורם לו להיות אומלל. בשלב זה אפילו תינוקכם אינו מבדיל בין הנאה לאומללות.
כיצד תעזרו לעצמכם?
זאת תקופת התארגנות ראשונה לאחר רצף של חוויות טעונות רגשית. הלידה, ההתוודעות לתינוק החדש והבאתו לראשונה הביתה הם רצף של שיאים שמתרחשים בפרק זמן קצר, במהלך שלושה-ארבעה ימים. אין עוד חוויה אנושית המתרחשת ברצף כזה, ללא פסק זמן, עם עוצמות רגשיות גבוהות כל כך. אל תקלו ראש בחוויות שעברתם, אל תצפו מעצמכם לתפקד במלוא העוצמה בימים אלה. תינוק חדש מסב הנאה עצומה, אבל הוא גם מקור ללחצים, לעייפות, ולעתים לחוסר אונים ולדכדוך.
הרשו לעצמכם לנוח, עברו על כל פרט ופרט מהאירועים שחוויתם, ושתפו אחרים במה שעבר עליכם. זאת עשויה להיות דרך מועילה לשחרור לחצים. אל תייסרו את עצמכם בציפייה לאהבה מיידית לתינוקכם. האהבה עוד תגיע, אך גם לשם כך אתם זקוקים לזמן. יחסי הגומלין ביניכם לבין התינוק, הרצון להעניק לו, הטיפול בו – כל אלה יעמיקו עם הזמן את רגש האהבה. זאת תהיה אהבה אמיתית, כזו שמתקיימת לא בשל היות התינוק התגשמות חלומכם, אלא משום ההתוודעות אליו כפרט, כאישיות מסוימת, עם תכונות ייחודיות רק לו.
יותר מכל זכרו כי אינכם עומדים לבדכם מול הבעיות המתעוררות סביב הטיפול בתינוק. תוכלו להיוועץ בצוות טיפת חלב, ברופא/ת ילדים ובכל אחד שאתם סומכים על דעתו. ותוכלו כמובן, בכל שלב, להיוועץ בצוות המקצועי של האתר שלנו. ככל שתדעו יותר, כך תרד רמת החרדה שלכם – וחרדות הן הדבר האחרון שאתם זקוקים לו כרגע.
