נדמה שבזמן האחרון כולם מדברים על "רצפת האגן". ובאמת, רק בשנים האחרונות החלו לתת לאיזור זה בגוף האישה את ההתיחסות המתאימה . אז מה זה בכלל "רצפת האגן"?
כשאומרים "רצפת האגן" מתכוונים לשרירים ולרקמת החיבור שנמצאים בתחתית האגן. הם מעוצבים כערסל, אחראים על פתיחה וסגירה של הסוגרים, ונותנים תמיכה לאיברי האגן – הרחם, שלפוחית השתן והחלחולת (הרקטום).
במהלך ההריון "הערסל" נמתח כשהוא נושא את כובד התינוק. רקמת החיבור נמתחת וגם השרירים (לכן חשוב לחזקם כבר בהריון). בלידה וגינלית, התינוק לוחץ את כל האיזור. לחיצות ממושכות ולא נכונות, חיתוך החיץ, לידות מכשירניות- כל אלה גורמים לנזקים ברקמת החיבור, בעצבים ובכלי דם.
נזקים ברצפת האגן באים לידי ביטוי כדליפות שתן, חוסר יכולת להתאפק, צניחת רחם, שלפוחית או רקטום, ועוד תופעות שונות. כאשר מדברים על דליפת שתן במאמץ, הכוונה כמובן להרמת משא כבד (התינוק, שקיות מהסופר וכו') אך לא פחות חשוב- מאמץ נחשב גם קינוח האף, שיעול, צחוק, התעטשות ופעילות גופנית. ללא אימון וחיזוק התופעות מחמירות עם הגיל, ובגיל המעבר עלולות לחייב התערבות כירורגית. כדי להמנע מכך, כל אישה לאחר לידה חייבת לחזק את שרירי רצפת האגן.
כיווץ נכון של רצפת האגן מורכב משני שלבים:
סגירת שלושת הסוגרים (השופכה, הנרתיק ופי הטבעת) – כיווץ עדין והרמה של הסוגרים לכיוון הפופיק (שאיבה)
דימוי שיכול לעזור הוא דימוי "המעלית" – ראשית הדלתות נסגרות ואז המעלית עולה.
תחושת הכיווץ דומה לתחושת התאפקות חזקה לפני הליכה לשירותים.
כדי לבדוק אם את מכווצת נכון, בפעם הבאה שאת בשירותים נסי לעצור את זרם השתן. כיווץ נכון יעצור את מתן השתן. לאחר שבדקת באופן חד פעמי – אל תמשיכי להתאמן בשירותים. הדבר עלול לגרום לדלקות בדרכי השתן. יש להמשיך להתאמן רק על "יבש". (-:
עיקרון התירגול – שילוב של כיווץ ממושך ועוד 3 כיווצים חזקים וקצרים.
בזמן נשיפה (הוצאת האויר) הבטן שוקעת ונאספת, מכווצים (סגירה והרמה) לאורך 6-10 שניות. כשהאויר נגמר משאירים את הבטן חזק פנימה ונושמים רגיל – הנשימה תהיה יותר צלעית.
בלי לשחרר, מכווצים עוד 3 כיווצים חזקים וקצרים, ואז משחררים למשך עוד 6-10 שניות.
חשוב לדעת לבודד את שרירי רצפת האגן – בזמן כיווץ נכון אין שום תנועה בגוף שנראית לעין. זה הקושי בעבודה על שרירי רצפת האגן. אלה שרירים פנימיים, עמוקים, שכיווצם אינו נראה לעין.
על כל הרצף הזה חוזרים 6-10 פעמים, רצוי פעמיים שלוש ביום, 4-3 פעמים בשבוע.
רצוי גם בתנוחות שונות: בישיבה, בשכיבה, בעמידה, בעמידת שש וכו'.
אם את לא מצליחה לתרגל באופן מסודר, אז בכל פעם שאת נזכרת כווצי כמה פעמים (כיווץ ארוך ועוד 3 קצרים וחזקים).
מי שתאמץ את התירגול הזה לחיים תגרום לשינויים גדולים בגוף שלה. התירגול חשוב מאד לאחר לידות וככל שאנו מתבגרות רצפת אגן חזקה משמע איכות חיים טובה יותר.
ולסיום, בכל מקרה של בעיה מתמשכת אני ממליצה לפנות לפיזיותרפיה של רצפת האגן.
